כמה תומכים של טכנולוגיות מתלכדות קוראים לאימוץ "עקרון היוזמה" אשר ימתן, אם לא יחליף, את עיקרון ה"זהירות המקדימה" שכיום מדרבן ליתר פיקוח ובקרה על מחקר ופיתוח.

"עיקרון היוזמה" יביא לצורך לגרום לכך שהצורך להביא תועלת יגבר על הסיכוי לנזקים ותוצאות  שליליות. המדיניות שתתפתח, מדיניות המושתתת על עיקרון זה כוללת חוקים לאחריות מוגבלת על שימושים בטכנולוגיות חדשות וליברליזציה של התנאים בהם אנשים יכולים להציע עצמם לטיפולים חדשניים.

למעט חיסול מוחלט של ההומו ספינס, זה לא ממש משנה אם סדר היום של הטכנולוגיות המתלכדות עשוי להוביל לתוצאות שליליות משמעותיות. עד למועד שבו יתממשו תוצאות שליליות אלה, אם אכן הן קיימות, מערכת הערכים של החברה כבר תסתגל אליהן, והן יתבטאו אז כמחיר סביר ליתרונות המושגים על ידי ההתפתחויות הרלבנטיות. חוזי השחורות לפני 100 שנה אכן צדקו כאשר חזו את התפשטות המכונית והמטוס בעולם והשפעתם השלילית על הסביבה, אך האם היינו צריכים להקשיב להם אז?

כאשר שיפור ביכולת האדם וביצועיו ישתלב לתוך חיי היום-יום הנטל של עברנו האבולוציוני יהיה קל יותר. כאשר דור שלם יגדל בתוך עולם המשתמש בשתלי סיליקון, רפואה ננובוטית וגפיים מלאכותיות, הדיבור על המורשת הגנטית של אבותינו הציידים-מלקטים יישמע מוזר, מיושן, אם לא ראקציונרי. דרווין ילך לבסוף בעקבות רעיו מהמאה ה-19 מרקס ופרויד.

בעלי חזון של "מעבר לאדם" ("טרנסהומניזם") כמו Ray Kurzweil ו-Bill Joy ניחנו בחוסר דמיון חברתי בכל הקשור לתחושת האיום שהם מבטאים על הביטחון של האזרח כתוצאה מהתפתחויות עכשוויות וחזויות בגנטיקה, ננוטכנולוגיה ורובוטיקה. הם שכחו ש"הצורך הוא אבי המצא ...

על מנת להעריך את פוטנציאל ההשפעה של ננוטכנולוגיה על המחקר ועל הכלכלה ניתן להסתכל באנלוגיה על טכנולוגיות המידע, אשר בתקופה של דור אחד בלבד הפכו להיות מניע עולמי ליצירת ידע ושפע כלכלי.

הודות לפיתוחים הצפויים, ננוטכנולוגיה עשויה לתפוס מקום בכלכלה העולמית ב-2050 בדומה למקומה של טכנולוגיית המידע בשנות ה-2000.

כאשר עוסקים בטכנולוגיות מתלכדות, "רגולציה" צריכה להתפרש באורח נרחב על מנת לכלול הן את הצפי לסיכונים ונזקים פוטנציאליים והן את ההגנה המשפטית והקלות אפשריות במיסוי על מנת לעודד פיתוח וחדשנות שמבשרת פעילות זו. היות ולחדשנות זו יש פוטנציאל להגדיר מחדש את מצבו של האדם באורח יסודי, כל רגולציה שתוצע חייבת לכלול הן את המקל והן את הגזר.

תפקיד הממשלות הלאומיות והסוכנויות הבינלאומיות בסדר היום של טכנולוגיות מתלכדות צריך להיות בעיקר "רגולציה" של המחקר ולא הכתבה של פרטיו או שליטה במשאבים נדרשים לקידומו. את קצב המחקר והכוונתו צריך להשאיר למומחים בתחומי המדע והטכנולוגיה הרלבנטיים.

סדר היום שיובילו טכנולוגיות מתלכדות יחזיר תוך דור את ההשקעה בהן ואף למעלה מזה, שכן שיפורים שוליים בביצועי אנוש יידרשו כדי לחולל קפיצה קוונטית ביכולת העולמית ליצירת שפע כלכלי. זה עשוי להתבטא בקיצוץ במספר ימי העבודה האבודים כתוצאה ממחלות או ע"י תוספת של שנה או שתיים של כושר עבודה אפקטיבי.